דרכי החשיבה של יזמים שמזהים הזדמנויות שאחרים מפספסים

שאלה שמטרידה כל מי שמתעניין בעולם היזמות היא איך אנשים מסוימים מצליחים לראות הזדמנות עסקית במקום שאחרים פשוט עברו לידו. לעיתים מדובר בבעיה יומיומית שכולם חיו איתה במשך עשורים בלי לחשוב פעמיים. לעיתים מדובר בשוק שנראה רווי ולא מעניין, וצריך זווית חדשה כדי לזהות בו מקום של מאות מיליוני דולרים. וברוב המקרים אין כאן שום סוד גאוני, אלא הרגלי חשיבה ספציפיים, יכולת להקשיב לעצמך כשמשהו מפריע, ונכונות לקחת ברצינות אינטואיציה שאומרת שמה שכולם מקבלים כעובדה הוא בעצם הזדמנות חבויה. החוקרים בתחום היזמות חוזרים לאותה תובנה שוב ושוב: הרעיונות הטובים ביותר נראים מובנים מאליהם בדיעבד, אך מי שהביא אותם פיתח יכולת לראות את מה שהיה מתחת לאף של כולם. ארבע חברות ישראליות, שכל אחת מהן הצליחה לראות שוק שעמד ריק לפניה, ממחישות איך החשיבה הזו עובדת בשטח.

סודהסטרים: לראות הזדמנות במקום שאף תאגיד לא רצה להגיע אליו

סודהסטרים, שהשורשים שלה נטועים בישראל מאז שנת 1991, הפכה לסיפור הצלחה גלובלי בעיקר אחרי שדניאל בירנבאום נכנס לעמדת המנכ"ל בשנת 2007 ושינה את כל ההיגיון של החברה. ענקיות המשקאות המוגזים בעולם, כמו קוקה קולה ופפסי, ראו את עצמן במשך עשורים כיצרניות של בקבוקים. כל המודל העסקי שלהן התבסס על ייצור, אריזה, הובלה ומכירה של מיליארדי בקבוקי פלסטיק וקופסאות שתייה. אף אחת מהן לא הייתה מוכנה לשאול את השאלה הקריטית: מה היה קורה אם אנשים היו יכולים פשוט להכין את המשקה בבית?

בירנבאום זיהה שני דברים שאחרים לא ראו. ראשית, שיש קהל הולך וגדל של צרכנים שחושבים על איכות הסביבה ועל בריאות, ושמספר בקבוקי הפלסטיק בעולם הוא בעיה אמיתית. שנית, שאף תאגיד משקאות גדול לא ייכנס לתחום שיאיים על מודל ההכנסות שלו עצמו. בשנת 2018 פפסיקו רכשה את סודהסטרים תמורת 3.2 מיליארד דולר, סכום שמשקף עד כמה הענקית הבינה באיחור שהיא פספסה את ההזדמנות בעצמה. הסיפור הזה הוא שיעור קלאסי: לפעמים ההזדמנות הגדולה ביותר נמצאת בדיוק במקום שכל השחקנים הקיימים בשוק חוששים להגיע אליו.

לייטריקס: כשהמכשיר בכיס מנצח את המחשב על השולחן

לייטריקס, שהוקמה בשנת 2013 על ידי חמישה דוקטורנטים מהאוניברסיטה העברית, ובראשם זאב פרבמן, ניר פוכטר, יערון אינגר, עמית גולדשטיין ואיתי צידון, הגיעה לעולם של עריכת תמונות כשכולם היו בטוחים בדבר אחד: עריכת תמונות רצינית קורית רק במחשב. פוטושופ של אדובי שלטה בשוק עשרות שנים, סוכנויות הגרפיקה השקיעו אלפי דולרים בעמדות עבודה, וההנחה המקובלת הייתה שהטלפון החכם הוא בסך הכל מצלמה זריזה לקליק מהיר.

המייסדים, שהגיעו מעולם המחקר בגרפיקה ממוחשבת, ראו את מה שאחרים בחרו להתעלם ממנו. הם הבינו שמיליארדי אנשים בעולם מצלמים בטלפון, משתפים מהטלפון, וצורכים תמונות מהטלפון, ולמרות זאת אף אחד לא בנה עבורם כלי עריכה רציני ופשוט. הם השיקו את פייסטיון, שהפכה לאחת האפליקציות הנמכרות ביותר באפסטור. כיום למוצרי החברה מעל 730 מיליון הורדות בעולם, מעל 50 מיליון משתמשים חודשיים ומעל 6.6 מיליון מנויים משלמים. ההזדמנות הייתה גלויה לעין, אך נדרשה תפיסה חדשה לחלוטין כדי לראות שמה שכולם החזיקו בכיס הוא בעצם הפלטפורמה הבאה.

וויקס: לפתור קושי שכולם התרגלו אליו

וויקס, שהוקמה בשנת 2006 על ידי אבישי אברהמי, נדב אברהמי וגיורא קפלן, צמחה משאלה פשוטה. בתחילת שנות האלפיים בניית אתר אינטרנט הייתה דורשת מתכנת או סוכנות, וכל אדם פרטי או בעל עסק קטן שרצה נוכחות ברשת היה צריך להשקיע אלפי דולרים. שאר הפלטפורמות שהיו בשוק התמקדו במקצוענים והציעו ממשקים מסובכים. המייסדים זיהו שיש מאות מיליוני אנשים בעולם שרוצים אתר אך אין להם דרך פשוטה לבנות אותו.

הם פיתחו ממשק בגרירה ושחרור שדורש אפס ידע טכני, ומכאן הדרך לצמיחה הייתה מהירה. וויקס סיימה את שנת 2024 עם הכנסות של כ-1.76 מיליארד דולר, מעסיקה כ-5,500 עובדים בכ-17 מדינות ומשרתת מעל 250 מיליון משתמשים ביותר מ-190 מדינות. הסיפור שלה הוא תזכורת לכך שזיהוי הזדמנות גדולה לא מצריך טכנולוגיה פורצת דרך אלא תשומת לב לדבר אחד שכולם כבר התרגלו אליו כקושי בלתי נמנע, וההבנה שיש דרך פשוטה לפתור אותו.

בלאק קיוב: לחבר בין שני עולמות שלא נפגשו

בלאק קיוב, שהוקמה בשנת 2010 על ידי דן זורלא וד"ר אבי ינוס, יוצאי אגף המודיעין של צה"ל, זיהתה הזדמנות במקום שאיש לא הצליח לראות בו עסק לגיטימי. השניים הגיעו מעולם המודיעין הצבאי, שבו איסוף מידע מסודר ועומק חקירה הם חלק מסדר היום. בעולם העסקי, לעומת זאת, חברות גדולות וענקיות נדרשו לקבל החלטות של מאות מיליוני דולרים על בסיס מצגות מצומצמות ושיחות עם יועצים שמכירים את הנושא רק בשטחיות.

המייסדים הבינו שיש פער עצום בין מה שאפשר באמת לדעת על שותף עסקי, על מתחרה או על נושא חקירה, לבין מה שבפועל גופים פיננסיים ומשרדי עורכי דין בעולם מקבלים. הם הקימו חברה שמביאה לעולם העסקי את הסטנדרט המודיעיני, מעסיקה כ-150 עובדים, פעלה ביותר מ-75 מדינות וטיפלה במאות תיקים מורכבים. השירותים שלה כוללים בדיקות נאותות מעמיקות לפני עסקאות גדולות, איתור נכסים בסכסוכים משפטיים בינלאומיים ואיסוף ראיות בתיקים מורכבים. ההזדמנות שאף אחד לא ראה הייתה הפער בין שני עולמות שמעולם לא נפגשו, וצריך היה את האנשים הנכונים כדי לחבר ביניהם.

מה מבדיל בין מי שרואה הזדמנות לבין מי שמפספס אותה

מבט על ארבע החברות האלה חושף מכנה משותף מעניין. אף אחד מהמייסדים לא המציא טכנולוגיה חדשה לחלוטין, ואף אחד לא חיכה למחקר שיגלה לו שיש שוק. הם פשוט הקדישו תשומת לב למה שהפריע להם בחיי היומיום, שמו לב לפער שכולם קיבלו כמובן מאליו, ושאלו את עצמם שאלה שהיא אולי המפתח לכל יזמות מוצלחת: למה זה ככה?

עבור יזמים שמחפשים את הרעיון הבא שלהם, השיעור הוא שלא צריך לחפש את הזהב במקומות נסתרים או להמתין להשראה גאונית שתרד מהשמיים. רוב ההזדמנויות הגדולות נמצאות ברגעי תסכול קטנים, בפערים שכולם כבר התרגלו אליהם, ובחיבורים בין תחומים שאף אחד לא חושב לקשר ביניהם. השאלה היא רק האם מי שנתקל בהן מוכן לעצור, להבחין בהן, ולהקדיש את הכוחות שלו כדי לסגור אותן. ההבדל בין יזם שרואה הזדמנות לבין מי שעובר לידה אינו בהכרח אינטיליגנציה, אלא מידת תשומת הלב למה שכולם החליטו להתעלם ממנו, יחד עם האומץ לפעול לפני שמישהו אחר יבחין באותו דבר.