בינה מלאכותית היא לא רק מילת באזז – היא הטכנולוגיה שמשנה תעשיות שלמות, מחקלאות ועד ביטחון, מסייבר ועד מודיעין עסקי. וישראל, כרגיל, נמצאת בחזית. הסטארטאפים הישראלים לא רק מפתחים בינה מלאכותית – הם משתמשים בה כדי לפתור בעיות אמיתיות שהעולם מתמודד איתן עכשיו. מה שמייחד את החברות הישראליות הוא היכולת לקחת טכנולוגיה מתקדמת ולהפוך אותה לפתרון מעשי, מוכן לשימוש מיידי.
מטרקטורים אוטונומיים ועד רחפנים חכמים
אחד התחומים שבהם הבינה המלאכותית הישראלית עושה שינוי אמיתי הוא החקלאות. חברת בלווייט, שנוסדה בשנת 2017 על ידי בן אלפי, יאיר שחר ואבירם שמואלי – שלושה יוצאי חיל האוויר הישראלי עם רקע במערכות אוטונומיות – פיתחה מערכת שהופכת טרקטורים רגילים למכונות אוטונומיות. הרעיון פשוט אבל מהפכני: במקום לקנות ציוד חדש ויקר, החברה מתקינה ערכה על טרקטורים קיימים שמאפשרת להם לנסוע, לרסס, לזרוע ולקצור ללא נהג.
המערכת משלבת ראייה ממוחשבת, בינה מלאכותית וחיישנים מתקדמים שמאפשרים לטרקטור לנווט גם באזורים ללא קליטת GPS. מפעיל אחד יכול לשלוט בשמונה טרקטורים במקביל מכל מקום בעולם. החברה גייסה עד היום כ-89 מיליון דולר, ומערכותיה פועלות על יותר מ-150 אלף דונם של אדמות חקלאיות בקליפורניה ובוושינגטון, עם למעלה מ-50 אלף שעות של פעילות אוטונומית.
בן אלפי, מנכ"ל בלווייט, מסביר שאחרי 25 שנים בחיל האוויר בפיתוח והפעלת מערכות אוטונומיות, הוא רצה לעשות משהו עם השפעה על העולם. המחסור העולמי בעובדי חקלאות הפך את התחום הזה למושלם לאוטונומיה – הביקוש גדל, כוח האדם הזמין קטן, והעלויות עולות.
מגיימינג לשדה הקרב
סיפור מרתק אחר הוא של חברת XTEND, שהתחילה במקום הכי לא צפוי – עולם המשחקים. האחים אביב ומתאו שפירא מכרו ב-2016 את חברתם הקודמת, ריפליי טכנולוגיות, לאינטל ב-175 מיליון דולר. ריפליי פיתחה טכנולוגיה שאפשרה לצופי ספורט לראות משחקים מכל זווית אפשרית – הטכנולוגיה שהיום כבר הפכה לסטנדרט בשידורי ספורט גדולים.
ב-2018 הקימו האחים את XTEND יחד עם רובי ליאני, מייסד ליגת מרוצי הרחפנים הישראלית, ואדיר טובי, מומחה לתעופה וחלל. הרעיון המקורי היה לפתח חוויית גיימינג שמאפשרת לכל אחד לטוס ברחפן במהירות של 150 קמ"ש באמצעות משקפי מציאות מדומה. אבל אז הגיעו בלוני התבערה מעזה.
הצבא הישראלי פנה לחברה, והטכנולוגיה שפותחה למשחקים הוכיחה את עצמה ביירוט של למעלה מ-2,500 בלונים ועפיפוני תבערה. מאז, XTEND הפכה לספקית מרכזית של מערכות רחפנים לצה"ל ולמשרד ההגנה האמריקאי. המערכת מאפשרת לחייל ללא ניסיון קודם ללמוד להפעיל רחפן תוך דקות, בתוך מבנים ובחוץ, עם או בלי GPS.
החברה גייסה 70 מיליון דולר, מעסיקה כ-100 עובדים בישראל, ארצות הברית וסינגפור, וזכתה לאחרונה בחוזה של עשרות מיליוני דולרים ממשרד ההגנה האמריקאי לפיתוח ואספקת מאות רחפני תקיפה מבוססי בינה מלאכותית. החברה אף פתחה השנה מטה אמריקאי ומפעל ייצור בטמפה, פלורידה, שמסוגל לייצר כ-3,000 רחפנים בחודש.
בינה מלאכותית בשירות הסייבר
תחום נוסף שבו ישראל מובילה הוא אבטחת סייבר, וחברת CYE היא דוגמה מצוינת. החברה נוסדה בשנת 2012 על ידי ראובן ארונשווילי, בוגר יחידת מצו"ב – מרכז ההצפנה ואבטחת המידע של צה"ל, שם היה ממייסדי הצוות האדום וצוות תגובת האירועים של הצבא. הניסיון הזה הפך לבסיס לחברה שמספקת שירותי בדיקות חדירה אמיתיות ללקוחות מרחבי העולם.
מה שמייחד את CYE הוא הגישה שלה – במקום לדמות התקפות, החברה מבצעת התקפות אמיתיות בהסכמת הלקוח, בדיוק כמו שהאקרים אמיתיים היו עושים. הבינה המלאכותית של החברה מנתחת את התוצאות ומספקת תמונה מדויקת של הסיכונים והפתרונות הנדרשים. ב-2021 גייסה החברה 100 מיליון דולר מקרן EQT, והיא משרתת חברות פורצ'ן 500 ולקוחות מובילים ברחבי העולם כולל UBS, הפורום הכלכלי העולמי ו-General Electric.
ארונשווילי מסביר שהחברה מראה ללקוחות בדיוק איך האקר יכול לגנוב קניין רוחני, לסגור קו ייצור או לפרוץ לחשבונות בנק – ואז עוצרים רגע לפני שזה קורה באמת. הגישה הזו מספקת תמונה הרבה יותר מדויקת מכל סימולציה.
מודיעין עסקי בעידן המידע
גם בתחום המודיעין העסקי, הבינה המלאכותית הישראלית עושה מהפכה. חברת בלאק קיוב, שנוסדה בשנת 2010 על ידי דן זורלא ואבי ינוס – יוצאי המודיעין הצבאי של צה"ל, משתמשת בטכנולוגיות מתקדמות של בינה מלאכותית ולמידת מכונה לאיסוף וניתוח מידע עסקי. החברה מסייעת ללקוחותיה לחשוף הונאות, שחיתות ופעילות לא חוקית, ומספקת מידע קריטי לסכסוכים משפטיים מורכבים.
מה שמייחד את בלאק קיוב הוא השילוב בין המומחיות המודיעינית הישראלית לבין טכנולוגיה מתקדמת. החברה מעסיקה כמאה עובדים ברחבי העולם – מומחי מודיעין, אנליסטים וטכנולוגים – ופועלת בשווקים באירופה ובצפון אמריקה. התוצאות מדברות בעד עצמן – החברה סייעה בהשבת נכסים בשווי של כ-5.3 מיליארד דולר ללקוחותיה, וזכתה בפסקי דין והסדרים בשווי של כ-14.7 מיליארד דולר.
המכנה המשותף
כשמסתכלים על ארבע החברות האלה – בלווייט, XTEND, CYE ובלאק קיוב – מזהים דפוס ברור. כולן נוסדו על ידי אנשים עם רקע צבאי או מודיעיני ייחודי. כולן לקחו את הניסיון הזה והפכו אותו לפתרון מסחרי שפותר בעיה אמיתית. וכולן משתמשות בבינה מלאכותית לא בתור מטרה, אלא בתור כלי להשגת תוצאות.
הבינה המלאכותית בחברות האלה היא לא גימיק שיווקי – היא מה שמאפשר לטרקטור לנסוע לבד, לרחפן לנווט בתוך מבנה חשוך, למערכת סייבר לזהות חולשות, ולאנליסט מודיעין לעבד כמויות עצומות של מידע. זה ההבדל בין סטארטאפ שמדבר על בינה מלאכותית לבין סטארטאפ שמשתמש בה כדי לשנות את העולם.
לסיכום
ישראל ממשיכה להוכיח שהיא לא רק אומת סטארטאפ, אלא אומת סטארטאפ שיודעת לפתור בעיות אמיתיות. החברות שסקרנו כאן – בלווייט בחקלאות, XTEND בביטחון, CYE בסייבר ובלאק קיוב במודיעין עסקי – כולן מדגימות את היכולת הישראלית לקחת טכנולוגיה מתקדמת ולהפוך אותה לפתרון שהעולם צריך. בעידן שבו כולם מדברים על בינה מלאכותית, הסטארטאפים הישראלים מוכיחים שהם יודעים לעשות איתה משהו אמיתי.